אודותי
נולדתי בקיבוץ. לקחתי משם אהבה למרחבים, אומץ להיות נאמנה לעצמי גם כשכולם סביבי חושבים אחרת, ואת היכולת לברוא עולם יפה יותר בדמיוני.
הטיול הגדול שלי היה יציאה מהקופסא, הקיבוץ, ראיתי אותו כהתחלת לימודי הגבוהים באוניברסיטה של החיים.
שאבתי השראה מאומנויות מופע עתיקות מהודו, יפן ואיטליה, ובכל מקום פתחתי לעצמי בית ספר פרטי: שירה הודית, ריקוד בוטו, תיאטרון וריקוד הודי, טבלה, מדיטציה.
עם הזמן גיבשתי לעצמי חזון: לברוא תיאטרון של תקווה ונחמה, המושפע מתיאטרון פיזי, מסיכות, חפצים, סיפור ושירה.
התמחיתי בכתיבה ובימוי תיאטרון: בסמינר הקיבוצים, במרכז ללימודי קומדיה קלאסית ומסכות באיטליה:
Teatro Del Vicolo, Italy, International Comedian School Reggio Emiliya
לקחתי סדנאות בתיאטרון פלייבק, בובות, תיאטרון סיפור.
כתיבה היא המייג'ור שלי. בקורס כתיבה – בית הספר לכתיבה דרמטית בשינקין, כתבתי את המחזה "וקשה זיווגם כקריעת ים סוף" על הסכסוך הישראלי פלסטינאי דרך הקונפליקט המשולש אברהם-שרה-הגר
יצרתי את "סנגיט" אגדה הודית מוזיקאלית מקורית לילדים, עם המוזיקאית נורית עופר.
כתבתי וביימתי את "שרינגארה" – קומדיה דל ארט'ה מוזיקלית מקורית בחרוזים – הציגה בצוותא כשנתיים עשרות הצגות. זכיתי ב"פרס שטרנפלד לתיאטרון פרינג'" על בימוי וכתיבת "שרינגארה".
כתבתי וביימתי "בזמן הווה" -מונודרמה מדיטטיבית.– המבוססת על חוויותיי במנזר בודהיסטי בתאילנד שם תרגלתי מספר חודשים. הבכורה התקיימה בפסטיבל בנעלי בית בשינקין. סבא שלי הספיק לראות והתרגש. בזמן הווה הציגה בקביעות בפרינג' של בצ"א ת"א, ורצה כמעט 3 שנים, עשרות פעמים. חלק היו סולד אאוט. "בזמן הווה" הציגה באנגלית בסיבוב של 14 הופעות ברחבי ארה"ב במרכזי מדיטציה ואולמות בתמיכת משרד התרבות. הקהל התרגש בכה וצחק איתנו.
השחקנית מיכל רובין עשתה אתי את "שרינגארה" ו"בזמן הווה". ומלבד חברה טובה היא שותפה ליצירות שלי לכל אורך הדרך ואני אסירת תודה לה שהיא בחיי. אנחנו צמות יחד ביום כיפור כמעט 15 שנה.
אני שומרת שבת.
כתבתי ואני משחקת ב"שלולהיות" תיאטרון בובות מוזיק-אקולוגי –במרכזים קהילתיים בתל אביב, ומסדות חינוך.
כתבתי ואני עדיין מביימת את "הביצית הטובה שלי" המרוץ אחר ביציות פורות ואב פוטנציאלי של רווקה מתבגרת. זו קומדיה דרמטית מוזיקלית. ההצגה המבוססת על טיפולי הפוריות שלי והקמת משפחה "אחרת" . הצלחתי. יש לי 2 ילדים מקסימים ומעצבנים ויש להם אבא תימני.
כתבתי עשרות מחזות ילדים, מקוריים ועיבודים לקלאסיקות, ביימתי וכתבתי לתיאטרון קהילתי, אני מספרת משחקת ומדריכה סיורים, ומתכננת את המחזה הבא, "איך לא החרבנו את בית המקדש השלישי".